מאת: אבי מרום מילברגר, סגן יו"ר ודובר לשכת המגשרים בישראל.
ההוראות השונות בהקשר למשבר הכלכלי והבריאותי נותן את סימניו גם בכמות התיקים שנפתחים לאחרונה כמו גם קונפליקטים שמגיעים לשולחנם של מגשרים רבים עוד בטרם הגעתם לבתי המשפט.
עקב כך ניתנו גם מספר פסקי דין דרמטיים בתחומים שונים.
ניקח לדוגמא פסק דין דרמטי שניתן ב-20 למרץ.
בפסק הדין שניתן בבית הדין לעבודה נקבע כי מעסיק רשאי למנוע את התייצבותו לעבודה של עובד הוראה שלא התחסן בנגד נגיף הקורונה ומסרב לעשות בדיקה לצורך הצגת תוצאה שלילית.
בית הדין האזורי בתל אביב פסק כי מבחינת עילת התבעה, לא ניתן לקבוע כי זכותה של עובדת גוברת על זכותם לחיים של תלמידים, הורים וכלל צוות בתי הספר. יתרה מכך, חובתה של הרשות המקומית להגן על התלמידים, שאר המורים ובני משפחותיהם.
בפסק הדין נכתב בין השאר: " אף כי אין בפנינו הסדרה מפורשת בחקיקה או הסכמה קיבוצית בדבר הגבלת כניסה של עובד למקום עבודה ללא בדיקת קורונה שלילית בהעדר התחסנות, אין מקום לקביעה כבר בשלב זה של ההליך כי סיכויי תביעה של המבקשת גבוהים, כאשר בוחנים את עילת התביעה בה אוחזת המבקשת."
כבוד השופטת מירב קליימן ציינה כי "שיקולי מאזן נוחות הנשקלים בעת בחינת בקשה לסעד זמני, בשלב זה נוטה באופן ברור לכיוונה של המשבר ושל האינטרס הציבורי, ושים לב למידע הקיים כיום בקשר עם יעילות החיסון במניעת הדבקה ולאחר שקילת הנזק הברור והמיידי שעלול להגרם תלמידים".
מדובר בתקדים שישליך על כל המשק.
הדעות חלוקות אם בית הדין לעבודה עשה את האיזון הנכון בין זכויות העבודים לבין טובת הציבור בכללותו. כל עובד ראשי להחליט על גופו וזכותו להתחסן או לא, אך כל עובד חייב לשאת באחריות להחלטתו.
קיימת גם בעייתיות בהטלת האחריות על המעסיקים אשר רוצים להגן על עובדיהם והקהל המגיע בעשרי מקומות העובדה.
משבר הקורונה פתח לדיון שאלות רבות בתחום המשפט והגישור המסחרי שהרי ברור לכל הצדדים שחוזים והסכמות רבות לא קויימו עקב חוסר יכולת של צד מהצדדים לקיימים והשאלה מסתבכת כאשר נדרשים לשאלה אם הפרות אלה יכולות להחשב בכח עליון.
לדוגמא סכסוך שהגיע לכותב שורות אלה שבו צד אחד נכנס לסכסוך כבד עם לקוחות כיוון שלא היה ביכולתו לבצע עבודות להן התחייב.
אותו צד לא יכול היה חל קיים כיוון שחלק מחומרי הגלם לא הגיע לארץ.
עקב מצב בתובלה הימית שבשנה האחרונה מאופיין כחופר עמידה בזמנים ובעלייה מאוד מאוד גדולה במחירי ההובלה הימית.
בסופו של דבר הגישור שהגיע לשולחני הפך מגישור בין שני צדדים לגישור בין 3 צדדים כאשר שלשת הצדדים למעשה היו הנפגעים.